תקצור של ד"ר ינון לב

רקע:
מטופלים צעירים אשר עוברים שחזור רצועה צולבת קדמית (ACL) נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לקרעים בשתל בהשוואה למבוגרים. מחקרים אחרונים הראו ירידה משמעותית בשיעור קרע שתל  הרצועה הצולבת הקדמית באוכלוסיות בוגרות בסיכון גבוה, כאשר מתבצעת פרוצדורה נוספת של חיבור השתל במיקום חיצוני חוץ מפרקי, אך מחקרים השוואתיים באוכלוסיות ילדים ומתבגרים חסרים כיום בספרות.

שיטות:
בוצע ניתוח רטרוספקטיבי של מטופלים מתבגרים צעירים אשר עברו שחזור רצ"ק באמצעות שתל עצמי של גיד מיתר הברך, עם ובלי חיבור השתל בצדו החיצוני החוץ פרקי (LET) ( שינוי ארנולד-קוקר של הליך מקינטוש). לחולים עם גורם סיכון אחד או יותר לקרע שתל, הוצע LET בנוסף לשחזור רצ"ק. הוערכו תוצאות קליניות על ידי מדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים. ניתוחים רב-משתנים בוצעו כדי להעריך גורמי סיכון לקרע בשתל.

תוצאות:
סך של 111 חולים עם מעקב ממוצע של 43.8 ± 17.6 חודשים (טווח, 24-89 חודשים) נכללו במחקר; 40 חולים עברו ACLR מבודד, ו-71 עברו ACLR + LET. התוספת של LET ל-ACLR הייתה קשורה לשיעור נמוך משמעותית של קרעים בשתל בהשוואה ל-ACLR מבודד (0.0% לעומת 15.0%, בהתאמה). נמצא קשר מובהק ליציבות ברכיים טובה יותר וציוני פעילות Tegner בקבוצת המחקר . לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות לגבי מדדי התוצאה שדווחו על ידי המטופל, ולא עבור אף אחד ממדדי התוצאה האחרים שהוערכו, לא נמצאו הבדלים בשיעור הניתוחים החוזרים או סיבוכים שאינם קשורים לקרע בשתל. קבוצת ACLR + LET התעלתה מההבדל המינימלי הנדרש מבחינה קלינית ביחס לסולם הפעילות של Tegner.

מסקנות:
במחקר עוקבה השוואתי רטרוספקטיבי של מתבגרים צעירים, שילוב של הליך שחזור רצ"ק יחד עם LET היה קשור לשיעור קרעים נמוך משמעותית לשתל וללא הבדל סטטיסטי בשיעור ניתוחים חוזרים או סיבוכים שאינם קשורים לקרע בהשוואה לשחזור רצ"ק מבודד.