היצרות של עמוד השדרה
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
מהי היצרות של עמוד השדרה? |
||
|
זוהי היצרות של החללים בין החוליות שגורמת ללחץ על חוט השדרה ו/או על שורשי העצבים. ההפרעה בדרך כלל כוללת היצרות של אחד או יותר משלושת האזורים של עמוד השדרה: התעלה הפנימית במרכז עמוד השדרה דרכה עוברים חוט השדרה ושורשי העצבים. התעלות בבסיס שורשי העצבים בהם הם מסתעפים מחוט השדרה. המרווחים שבין החוליות מהם מסתעפים העצבים לחלקי הגוף השונים. ההיצרות יכולה להתרחש במקטע קטן או גדול של עמוד השדרה. לחץ על חוט השדרה התחתון או על שורשי העצבים באזור זה עלולים לגרום לכאבים ולתחושת נימול ברגליים. לחץ על החלק העליון של חוט השדרה באזור הצוואר עלול לגרום לתסמינים דומים בכתפיים, אבל גם ברגליים. |
||
מי לוקה במחלה? |
||
|
התסמונת שכיחה באנשים מעל גיל 50. עם זאת , היא עלולה להופיע גם באנשים צעירים יותר שנולדו עם היצרות של תעלת חוט השדרה או סבלו פגיעות בעמוד השדרה. |
||
אילו חלקים מעמוד השדרה מעורבים? |
||
|
עמוד השדרה כולל 26 עצמות שיוצאות מבסיס הגולגולת עד לאגן הירכיים. 24 מתוכן נקראות חוליות. יש 7 חוליות צוואריות, 12 חוליות גב עליון (בית החזה) ו5- חוליות גב תחתון. חוליות הגב מספקות את עיקר התמיכה לגוף העליון, מאפשרות לאדם לעמוד זקוף, להתכופף או להתנועע לצדדים, והן מגינות על חוט השדרה מפגיעה. חלקי עמוד השדרה המעורבים בהיצרויות הם: הדיסקוסים, העשויים חומר מיוחד כמו כרית שבולמת זעזועים, הזיזים שנמצאים בשני הצדדים של כל חוליה, החללים שבין החוליות דרכם עוברים העצבים אל חלקי הגוף השונים, חלקי החוליות השונים, הליגמנטים – רצועות גמישות שתומכות בעמוד השדרה על ידי החזקת החוליות ומניעת תזוזה, חוט השדרה ושורשי העצבים, הסינוביום – קרום דק שמספק נוזלים לסיכוך המפרקים ומאפשר את תנועתם, קשת עמוד השדרה. |
||
ממה נגרמת היצרות של עמוד השדרה? |
||
|
||
מה הסימפטומים? |
||
|
היצרות בעמוד השדרה עלולה להתרחש בלי סימפטומים. עם זאת, אם ההיצרות גורמת ללחץ על חוט השדרה או על שורשי העצבים, יש התקדמות איטית אך קבועה של הופעת סימפטומים. הגב עצמו עלול לכאוב או לא לכאוב. לעיתים קרובות יותר אנשים חשים בהירדמות של הגפיים, חולשה, התכווצויות או כאבים כלליים ברגליים שקורים אחרי ישיבה ממושכת. אם יש לחץ על דיסק, יגרמו כאבים שיקרינו לעבר הרגליים. אנשים עם היצרויות קשות יותר עלולים לסבול משיבושים בפעולת מעיים ובלוטת השתן ולעיתים בפעילות המינית. לדוגמא: אובדן שליטה על הסוגרים. במקרים נדירים ביותר נגרם שיתוק חלקי או מלא של הרגליים. |
||
כיצד מאבחנים? |
||
|
לרשות הרופא עומדים כלים רבים, בהם ישתמש על פי הצורך:
|
||
כיצד מטפלים? |
||
|
טיפולים לא ניתוחיים: כאשר אין מעורבות חזקה של שורשי העצבים, ניתן להמליץ על טיפול שמרני שיכול לכלול: תרופות אנטי דלקתיות שאינן מכילות סטרואידים. משככי כאבים. הזרקות של קורטיקוסטרואידים שמורידות את התגובה הדלקתית ומטפלות בכאבים חדים שמקרינים אל המותניים או הרגליים. הגבלת פעילות גופנית. פיזיותרפיה. חגורה תומכת. מתי יש לשקול התערבות כירורגית? במקרים רבים המצב מחמיר. עם זאת, הרופאים רק לעיתים רחוקות ממליצים על ניתוח במהלך שלושת החודשים הראשונים של הטיפול השמרני. אולם, ישקלו ניתוח בתוך תקופת זמן זו אם החולה סובל מאובדן תחושה או חולשה הפוגעת בכושר ההליכה, בשליטה על הסוגרים, או כאשר יש פגיעה עצבית. מטרת הניתוח היא לשחרר את הלחץ מעל חוט השדרה ולהחזיר את הפעילות לתקנה. ניתן לעשות זאת בעזרת הסרה, הקטנה, או שינוי תנוחה של החלקים שגורמים ללחץ. אנשים שיש להם היצרות של עמוד השדרה כתוצאה מחבלה או כנלווה למצב גמדות (לדוגמא - ACHONDROPLASIA) יהיו זקוקים לניתוח אף בגיל צעיר. הסרת הלחץ מעל שורשי העצבים בדרך כלל נותנת לחולה הקלה. רוב החולים מדווחים על פחות כאבים ברגליים ושיפור רב בהליכה לאחר הניתוח. עם זאת, אם היה נזק רב לשורשי העצבים לפני הניתוח, הכאבים לא חולפים כליל ועלולה להישאר מידה מסוימת של חוסר תחושה. יש לזכור גם שהניתוח לא מפסיק את התהליך הניווני והכאבים והסימפטומים האחרים עלולים לחזור כ5- שנים לאחר הניתוח. |
||
מה הם הסיכונים? |
||
|
כל הניתוחים, במיוחד אלו הדורשים הרדמה כללית ומתבצעים בחולים מבוגרים יותר, יש בהם מידה מסוימת של סיכון. הסיבוך השכיח ביותר הם קריעה של הקרומים המצפים את חוט השדרה באזור הניתוח, זיהומים, או היווצרות קריש דם. ניתן לטפל בסיבוכים אלה, אך הם מאריכים את משך ההחלמה. |
||
|


