מהו אוסטאוארטריטיס?

זוהי הצורה השכיחה ביותר של ארטריטיס, במיוחד בקרב קשישים. לעיתים היא נקראת מחלה ניוונית של המפרקים. אוסטרוארטריטיס היא מחלקת מפרקים הפוגעת בעיקר בסחוסים. סחוס בריא מאפשר לעצמות להחליק זו מעל זו, והוא גם משמש כבולם זעזועים בפעילות גופנית מאומצת. כאשר קיימת מחלת האוסטאוארטריטיס, פני הסחוסים מתחספסים ונשחקים. הדבר מאפשר לקצות העצמות הנמצאים תחת הקופסית להתחכך זו בזו, תוך גרימת כאבים, נפיחות ואובדן תנועה במפרק. במשך הזמן המפרק מאבד את צורתו המקורית ומתעוות. גם גידולי עצם קטנים שנקראים OSTEOPHYTES - אוסטיאופיט או זיז גרמי, עלולים להופיע בקצה המפרק. רסיסי עצם או רקמת סחוס עלולים להתפרק ולצוף בתוך חלל המפרק, דבר שגורם לכאבים מוגברים ולנזק נוסף. לחולים באוסטאוארטריטיס יש כאבים במפרקים והגבלות בתנועה. שלא כמו בסוגים האחרים של ארטריטיס, אוסטאוארטריטיס פוגע רק במפרקים ולא באיברים פנימיים. למשל, ארטריטיס ראומטואידי – הצורה השניה בשכיחותה של אריטריטיס – פוגעת באברים נוספים מלבד המפרקים. היא מתחילה בדרך כלל בגיל מוקדם יותר, וגורמת לתהליכים דלקתיים, ולתחושת חולי עייפות וחום.

מי סובל מהמחלה?

אוסטאוארטריטיס היא אחת הסיבות השכיחות ביותר לנכות בקרב קשישים. למעלה מ20- מיליון אמריקאים סובלים מהמחלה. לעיתים, אנשים צעירים מקבלים אוסטאוארטריטיס כתוצאה מפציעה, אולם בדרך כלל זו מחלה של הגיל המבוגר. למעשה, בגיל 65, בלמעלה ממחצית האוכלוסייה יש עדות רנטגנית להימצאות אוסטאוארטריטיס לפחות במפרק אחד. מאחר שמספר הקשישים נמצא בקו עלייה, עולה גם שכיחות המחלה. המחלה פוגעת בגברים ובנשים. לפני גיל 45 היא שכיחה יותר בגברים, בה בשעה שאחרי גיל 45 היא שכיחה יותר בנשים.

כיצד משפיעה המחלה?

אוסטאוארטריטיס משפיעה על החולים בה בצורה שונה זה מזה. אצל חלק מהאנשים, התקדמות המחלה היא מהירה, אצל אחרים הסימפטומים חמורים יותר. החוקרים אינם יודעים, עד כה, מהי סיבת המחלה, אבל הם חושדים בשילוב של כמה גורמים גופניים וכמה גורמים סביבתיים. כמו כן, תזונה, משקל הגוף, ולחץ על המפרקים משפיעים על המחלה ועל תגובת החולים. אוסטאוארטריטיס פוגעת באנשים לא רק במפרקים. היא משפיעה על מצבם הכלכלי ועל סגנון חייהם.
בתחום הכלכלי:

• עלויות טיפול גבוהות
• אובדן הכנסה בשל הנכות

בתחום סגנון החיים:

• דיכאון
• חרדות
• תחושת אין אונים
• הגבלה על פעילות יום-יומית
• הגבלה בתחום חיי העבודה
• פגיעה ביכולת ליהנות מחיי המשפחה ונטילת חלק במטלות של חיי המשפחה

למרות כל אלו, רוב החולים יכולים לחיות חיים פעילים ויצרניים. הם מצליחים בכך כתוצאה מטיפולים רפואיים ואחרים:

• משככי כאבים
• מנוחה והתעמלות מתאימה
• חינוך לבריאות ותוכניות תמיכה
• למידה כיצד ניתן לטפל טיפול עצמי ואימוץ גישה של "בריאות טובה"

באילו איברים פוגעת האוסטאוארטריטיס?

בעיקר בקצות האצבעות, בבהונות, בצוואר בגב התחתון, בברכיים ובירכיים.

ממה מורכב המפרק?

רוב המפרקים מתוכננים כך שקצות העצם יהיו מוגנים משחיקה ויבלמו את הזעזועים שנגרמים עקב תנועות הגוף כמו תנועות חוזרות, או הליכה.
המפרק כולל:
סחוס: חיפוי קשה וחלק של קצות העצם. המחלה גורמת לסחוסים לפגמים ולשחיקה.
קופסית המפרק: קרום חזק שעוטף ומחבר ביחד את העצמות והמפרקים.
סינוביום- ממשח, SYNOVIUM : קרום דק בתוך קופסית המפרק.
נוזלי הסינוביום: נוזלי סיכה ששומרים על הסחוס חלק ובריא.
שרירים, רצועות וגידים: ביחד, השרירים ורקמות החיבור שומרים על יציבות העצמות ומאפשרים למפרקים תנועה חופשית.

כיצד אוכל לדעת אם יש לי אוסטאוארטריטיס?

בדרך כלל, המחלה מתפתחת באיטיות. בשלבים הראשונים, יש כאבים במפרקים אחרי פעילות מאומצת. המחלה עלולה לפגוע בכל מפרק. בדרך כלל היא פוגעת בידיים, מותניים, ברכיים או בעמוד השדרה.

ידיים: אוסטאוארטריטיס בידיים נחשבת למחלה תורשתית. היא פוגעת יותר בנשים מאשר בגברים, במיוחד לאחר תקופת הבלות. בליטות גרמיות קטנות מופיעות בקצות מפרקי האצבעות. בליטות דומות יכולות להופיע גם במפרקים האמצעיים של אצבעות הידיים. ניתן להבחין בהגדלת והתעבות האצבעות, ובתחושת של נוקשות, כאב או חוסר תחושה (הירדמות של המפרק). המפרק בבסיס האגודל עלול גם הוא להיפגע. סוג זה של אוסטאוארטריטיס ניתן לטיפול באמצעות תרופות, קיבוע, או טיפול בחום.

ברכיים: הברכיים הם המפרקים שנושאים את עיקר משקל הגוף. בשל סיבה זו הם בין המפרקים שהמחלה פוגעת בהם בשכיחות גבוהה. הברכיים עלולות להיות נוקשות, נפוחות ולגרום לכאבים קשים, עד כדי קושי בהליכה, בטיפוס על מדרגות ובשינוי תנוחה מישיבה לעמידה. אם לא מטפלים באוסטאוארטריטיס בברכיים, עלולה להיגרם נכות. הטיפול כולל: תרופות, ירידה במשקל, התעמלות, ואזרים להליכה שמפחיתים את הכאב והנכות. במקרים חמורים יתבצע ניתוח להחלפת מפרק הברך .

ירכיים: אוסטאוארטריטיס בירכיים עלול לגרום לכאבים קשים, לנוקשות ולנכות קשה. הוא גורם להגבלות בתנועה ובכיפוף הגוף. הדבר גורם להגבלה גם בפעולות היומיומיות הפשוטות כמו נעילת נעליים או לבישת בגדים. אמצעי עזר כמו מקל הליכה יכול להפחית עומס מהירכיים, טיפול תרופתי ותרגילי התעמלות מפחיתים את הכאב ומשפרים את כושר התנועה. במקרים קשים הרופא ימליץ על ניתוח להשתלת מפרק.

עמוד השדרה: נוקשות וכאבים בצוואר ובעמוד השדרה התחתון יכולים לנבוע מאוסטאוארטריטיס של עמוד השדרה. בין הסימנים גם חולשה ונימול של הזרועות והרגליים. חלק מהחולים חשים הקלה כאשר הם ישנים על מזרן קשה או כאשר הם יושבים עם תמיכה לגב. אחרים חשים הקלה בעקבות טיפול בחום או תרגילי התעמלות שמסייעים לחזק את שרירי הגב והבטן. במקרים חמורים הרופא ימליץ על ניתוח שיחזיר את התפקוד ויפחית את הכאבים.

סימני האזהרה לאוסטאוארטריטיס

• כאבים קבועים או כאבים לפרקים במפרקים
• נוקשות של המפרקים אחרי קימה משכיבה במיטה
• נפיחות או רגישות במפרק אחד או יותר
• שמיעת קולות חיכוך מהמפרקים או תחושה של חיכוך במפרקים
• מפרקים רגישים, חמים או אודם במפרק? בדרך כלל לא אוסטאוארטריטיס, אבל מומלץ לפנות לרופא. ייתכן שהסיבה ארטריטיס ראומטואידי
• לא תמיד יש כאב. לא כל אחד חש בכאבים. למעשה, רק כשליש מהחולים מדווחים על כאבים .

כיצד מאבחנים אוסטאוארטריטיס?

האבחון לא מושג באמצעות בדיקה אחת. רוב הרופאים משתמשים בשילוב של שיטות כדי לאבחן את המחלה וכדי לשלול מצבים או מחלות אחרות. הרופא יקבל ממך את ההיסטוריה הרפואית שלך. כן יבקשך לתאר את הסימפטומים, ומתי וכיצד החלו התלונות. הרופא יוכל לאבחן ביתר קלות אם תתאר לו תיאור מדויק של הכאבים, הנוקשות ותפקוד המפרקים, וכיצד הדברים משתנים מעת לעת. חשוב גם שהרופא ידע כיצד מושפעים חיי היום יום שלך או חיי העבודה מהמחלה. הרופא ירצה גם לשמוע אם יש  לך מחלות אחרות ואם הנך מטופל בתרופות. הרופא יבדוק אותך בדיקה גופנית כדי לעמוד על מצב בריאותך הכללית. הוא יבדוק את תנועתיות המפרקים, את הרפלקסים ואת חוזק השרירים. הרופא יבקשך גם ללכת, להתכופף, או לבצע פעולות פשוטות להם אתה נזקק בחיי היום יום. ייתכן שהרופא ישלח אותך לבצע צילומי רנטגן כדי לבדוק כמה נזק נגרם למפרקים, לסחוסים, לעצמות והאם יש גידולים גרמיים במפרקים הפגועים. למרות זאת יש לעיתים הבדל גדול בין חומרת המחלה שנצפית בצילומי הרנטגן לבין דרגת הכאב והנכות שיש לחולה. צילומי רנטגן גם לא תמיד מראים נזק ראשוני שנגרם למפרקים, לפני שהסחוסים מתחילים להישחק. בדיקות נוספות יכולות להיות בדיקות דם, כדי לקבוע את הסיבה לסימפטומים, או בדיקה של נוזלי המפרק. לא קשה לאבחן אוסטאוארטריטיס. קשה יותר לומר האם המחלה אמנם גורמת לחולה להופעת סימפטומים. המחלה היא כה שכיחה, במיוחד אצל קשישים, שמצבים אחרים יכולים לשחק תפקיד בהופעת הסימפטומים. הרופא ינסה לקבוע ממה באמת נגרמים הסימפטומים תוך שהוא שולל הימצאות הפרעות אחרות ומחלות שעלולות להחמיר את הסימפטומים הקיימים. חומרת הסימפטומים מושפעת מהתייחסותו של החולה למחלתו, מהדיכאון או החרדות שלו, אם קיימות, ומרמת הפעילות הרגילה שלו.

כיצד מטפלים באוסטאוארטריטיס?

רוב הטיפולים המוצלחים הם שילוב של טיפולים המותאמים לצורכי החולה, לסגנון חייו ולמצב בריאותו. לטיפול 4 מטרות עיקריות:

• שליטה בכאב, באמצעות טיפול תרופתי ואמצעים אחרים
• שיפור בתנועתיות המפרקים, באמצעות מנוחה ותרגילי התעמלות
• שמירה על משקל גוף תקין
• הקפדה על אורח חיים בריא

הטיפול באוסטאוארטריטיס לעיתים קרובות כולל דרכים לשליטה בכאב ושיפור בתפקוד. תוכניות כאלה יכולות לכלול תרגילי התעמלות, מנוחה, משככי כאבים, שמירה על משקל תקין, תרופות, ניתוח ושיטות טיפול חלופיות.

התעמלות: מחקרים מוכיחים שאחת הדרכים היעילות לטיפול באוסטאוארטריטיס היא תרגילי התעמלות. הפעילות משפרת את מצב הרוח ומפחיתה את הכאבים, מגבירה את הגמישות ומשפרת את פעילות הלב וזרימת הדם, מסייעת לשמירה על משקל הגוף, ומשפרת את הכושר הגופני הכללי. זהו גם טיפול שאינו כרוך בעלויות כלכליות, ואם התרגילים נעשים  בצורה נכונה, אין לו תופעות לוואי שליליות. סוג ההתעמלות ומשך הזמן שיוקדש לה תלוי במפרקים שנפגעו, מצבם, והאם כבר נעשה ניתוח של החלפת מפרק.

בתנועה מתמדת – הילחם באוסטאוארטריטיס בעזרת התעמלות

ניתן להשתמש בתרגילי התעמלות לחיזוק, להגדלת טווח התנועה, ולהפחתה במשקל. שאל את הרופא שלך או את הפיזיותרפיסט אילו תרגילים טובים עבורך. מנוחה וטיפול במפרקים: תוכנית הטיפול מבוססת על זמני מנוחה קבועים. על החולה ללמוד ולהכיר את האיתותים שהוא מקבל מגופו, כך שידע מתי עליו להאט את הקצב או להפסיק פעילות. הדבר עשוי להקל עליו במניעת כאב שנגרם עקב פעילות מרובה מדי. חלק מהחולים לומדים טכניקות הרפייה, הפחתת מתחים, וביופידבק (משוב ביולוגי) ויש עדויות על יעילות השיטות. חלק מהחולים מסתייעים בעזרים כמו מקלות הליכה או קיבועים כדי להגן על המפרקים ולהסיר את הלחץ מהם. קיבועים מספקים תמיכה נוספת למפרקים שנחלשו. הם גם שומרים שהמפרק יהיה בתנוחה נכונה במשך השינה או הפעילות. יש להשתמש בקיבועים לפרק זמן מוגבל בגלל שהשרירים והמפרקים חייבים להיות בתנועה על מנת למנוע נוקשות וחולשה. רופא תעסוקתי או פיזיותרפיסט יכול לתת לחולה המלצות לקיבוע מתאים.

הפחתת כאבים: יש דרכים להפחתת כאבים שלא באמצעות תרופות. ניתן להשתמש ברטיות חמות, אמבטיה או מקלחת חמה כדי להזרים חום ולחות למפרקים. הדבר מסייע בהפחתת הכאב והנוקשות. במקרים מסוימים דווקא רטיות קרות יכולות לסייע בהפחתת כאב או נימול באזור המפרק. טיפולי פיזיותרפיה בבריכת מים חמים או בבריכת מערבולת מונעת נוקשות המפרקים ומסייעת בהפחתת כאבים. במקרים של אוסטאוארטריטיס בברכיים מומלץ לנעול נעליים נוחות, מרופדות או עם מדרס מתאים, על מנת שמשקל הגוף יתחלק בצורה נכונה יותר ויפחית את העומס על הברכיים הפגועות.

שמירה על משקל הגוף: מומלץ שחולים שיש להם עודף משקל יפחיתו במשקלם. הפחתת המשקל מסייעת בהפחתת הלחץ והעומס על המפרקים הפגועים ומסייעת במניעת סיבוכים נוספים והחמרה במצב. ניתן להתייעץ בדיאטנית באשר לתוכנית תזונתית בריאה שתסייע להורדה במשקל. שינוי הרגלי אכילה ושמירה על רמת פעילות גופנית מתאימה יסייעו לשמירה על משקל גוף תקין.

טיפול תרופתי: רופאים ממליצים על תרופות להפחתת כאבים ולשיפור התפקוד. הרופאים לוקחים בחשבון מספר גורמים כאשר הם בוחרים את התרופה המתאימה. שני גורמים חשובים הם אופי הכאב ותופעות הלוואי של התרופות. על החולים להשתמש בתרופות בזהירות ולדווח לרופא על כל שינוי במצבם. התרופות הבאות הן התרופות השכיחות לטיפול באוסטאוארטריטיס:

תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות - יש תרופות מקבוצה זו שאינן מצריכות מרשם רופא כמו:Aspirin, Advil. Motrin, IB, Aleve.. חלק מהתרופות בקבוצה זו מחייבות מרשם רופא. תרופות אלו פועלות להפחתת הדלקת והנפיחות ולהפחתת הכאב. עם זאת, כל תרופה מקבוצה זו, בין אם ללא מרשם ובין אם במרשם, יש לה השפעה אחרת על הגוף.

תופעות הלוואי: רגישות בקיבה, פגיעה בתפקוד הכלייתי. ככל שהחולה משתמש בתרופות אלה זמן ממושך יותר, כך עולה הסכנה להופעת תופעות לוואי. יש תרופות רבות שלא ניתן לקחת אותן אם נוטלים תרופות מקבוצת נוגדות דלקת לא סטרואידליות. תרופות אלו גם קשורות בתופעות לוואי של דרכי העיכול שעלולות להיות חמורות עד כדי דימום מדרכי העיכול, היווצרות כיב או התנקבות (פרפורציה). יש להשתמש בתרופות מקבוצה זו בזהירות  רבה, במיוחד אצל אנשים מעל גיל 65 או כאלה שיש להם כבר מחלות כמו כיב או דימום ממערכת העיכול. תרופות כמו Celebrex ו- Vioxx , גם הן מפחיתות את הדלקת אבל יש להן פחות תופעות לוואי של מערכת העיכול.
Acetaminophen - תרופה משככת כאבים שאינה נוגדת דלקת, למשל טיילנול. תרופה זו אינה גורמת לגירוי של הקיבה, ואינה גורמת לתופעות לוואי ארוכות טווח כמו התרופות הלא סטרואידליות. החוקרים מצאו שתרופות אלה יעילות עבור חולים באוסטאוארטריטיס כמו התרופות האנטי דלקתיות שלא על בסיס סטרואידים.

אזהרה: חולים עם מחלות של הכבד, כאלה ששותים אלכוהול בכמויות גדולות, ואלו שלוקחים תרופות לדילול הדם, חייבים במשנה זהירות כאשר הם נוטלים תרופה זו.

תרופות אחרות: קיימים משחות ותרסיסים שבהם משתמשים ישירות על העור באזור הפגוע. תרופות נרקוטיות קלות נגד כאבים: למרות שהן מאד יעילות קיימת סכנת התמכרות ולכן משתמשים בהן רק לעיתים רחוקות.

קורטיקוסטרואידים - Corticosteroids מבוססות על הורמונים נוגדי דלקת שמיוצרים באופן טבעי בגוף או באופן סינטטי כתרופה. תרופה זו בדרך כלל מוזרקת ישירות אל המפרק הפגוע וגורמת להפחתת כאב זמנית. זוהי שיטת טיפול קצרת טווח והיא מומלצת לא יותר מפעמיים עד שלוש בשנה.

Hyaluronic acid - זוהי תרופה חדשה לטיפול בדלקת של המפרקים. משתמשים בה לטיפול באוטאוארטריטיס של הברכיים. תרופה זו מכילה חומרי סיכוך והזנה עבור המפרק. חולים רבים מדווחים על שיפור ניכר אחרי סדרה של 3-5 הזרקות.

כאשר אני מקבל טיפול תרופתי, מה עלי לשאול את הרופא?

• באיזו תדירות עלי ליטול את התרופה?
• האם לקחת את התרופה עם האוכל או בין הארוחות?
• אילו תופעות לוואי יש לתרופה?
• האם ניתן לקחת את התרופה עם תרופות מרשם אחרות שאני נוטל?
• האם ניתן לקחת את התרופה עם תרופות OTC (ללא מרשם) שאני נוטל?

לרוב התרופות בהם משתמשים לטיפול באוסטאוארטריטיס יש תופעות לוואי. לכן חשוב שהחולה ידע הרבה ככל האפשר על התרופות. חייבים לבדוק אפילו תרופות שאינן מצריכות מרשם רופא. קבוצות חולים מסוימות מצאות בסיכון מוגבר ללקות בתופעות לוואי. ביניהם אנשים שהיה להם כיב פפטי או כיבים במערכת העיכול, או דימומים ממערכת העיכול. אנשים שנוטלים קורטיקוסטרואידים במתן פומי (דרך הפה), או כאלה שנוטלים תרופות לדילול הדם, מעשנים, ואלו ששותים כמויות גדולות של אלכוהול. חולים יכולים לסייע בהפחתת תופעות הלוואי על ידי נטילת התרופות עם האוכל. חלק מהחולים חייבים להימנע משתיית אלכוהול או עישון טבק ושתיית משקאות המכילים קפאין. חלק מהחולים נוטלים תרופות אחרות שמגינות על הקיבה באופן שהם כאילו מצפים את דפנות הקיבה וחוסמים את מעבר החומצות שבתרופות המגרות את רירית הקיבה וגורמות לה נזקים. פעולות אלה יכולות לסייע, אם כי הן לא תמיד יעילות לחלוטין.

גישות טיפוליות לאוסטאוארטריטיס

• פעילות גופנית
• מנוחה וטיפול במפרקים
• שיטות להפחתת כאבים
• שמירה על משקל גוף תקין
• טיפול תרופתי
• ניתוח
• רפואה חלופית

ניתוח: עבור חלק מהחולים, ניתוח מסייע בהפחתת הכאבים ובהשבת כושר התנועה של המפרק. ניתוח מתבצע כדי:

• להחליק את פני העצם
• להחזיר את העצם למיקום האנטומי שלה
• להחליף מפרקים פגועים

ניתן להחליף מפרקים פגועים במפרקים מלאכותיים (פרוטזות). המפרקים מחוברים אל העצם בעזרת דבק מיוחד (צמנט- CEMENTS ) מפרקים מלאכותיים יכולים להיות בשימוש בין 10-15 שנים ואף יותר. בכ10%- של הניתוחים נדרש ניתוח חוזר . המנתחים בוחרים את סוג הפרוטזה ואת הרכבה בהתייחס למשקל החולה, למינו, לגילו, לרמת הפעילות שלו ולגורמים רפואיים נוספים. לעיתים יחליט הרופא על ניתוח להסרת חלקיקי עצם או סחוס מהמרפק, על מנת לשפר את תפקודו. ההחלטה על ניתוח מסוג זה תלויה במספר גורמים. דרגת הנכות, עוצמת הכאב, הקושי בתפקוד יום יומי רגיל, גיל החולה, מקצועו. יותר מ80%- של ניתוחים אלה כוללים גם  החלפת מפרק הירך או הברך. אחרי הניתוח והשיקום החולה יחוש פחות כאבים ונפיחות ויהיה שיפור משמעותי ביכולת התנועה.

גישות טיפול לא מסורתיות

הגישות המקובלות ברפואה החלופית הן:

• אקופונקטורה – מחקרים מצביעים על העובדה שאקופונקטורה יכולה להועיל אצל חלק מהחולים.
• תרופות עממיות – ענידת צמידי נחושת, שתיית תה צמחים, אמבטיות בוץ. שיטות אלה אינן מזיקות אם כי הן יכולות להיות יקרות. הן גם גורמות לאיחור בפנייה לטיפול רפואי קונבנציונלי ולהחרפת הסימפטומים. אין מחקר רפואי שמוכיח שיש תועלת כלשהי בשיטות אלה.

מי מבעלי המקצועות הרפואיים מטפל באוסטאוארטריטיס?

• ראומטולוג – רופא שמתמחה בטיפול בארטריטיס ומצבים הקשורים למחלה שמשפיעים על המפרקים, השרירים ועל מערכת השלד
• פזיותרפיסט – שעובד על החולים על שיפור תפקוד המפרקים
• מרפא בעיסוק – שמלמד את החולה דרכים להגנה על המפרקים, להפחית את הכאב עד למינימום ולשמר אנרגיה
• דיאטנית – שמלמדת את החולה להפחית משקל, לשמור על משקל גוף תקין ולשפר את בריאותו, באמצעות תזונה.
• אחות מחנכת – אחות שהתמחתה בסיוע לחולים בהבנת מחלתם ומצבם הכללי ובהטמעת תוכניות הטיפול
• מומחה ברפואה משקמת – רופא שהתמחה בשיקום כישוריו הגופניים של החולה ובמיצוי יכולתו הפיזית
• מטפל באקופונקטורה – מומחה בעל רשיון לעסוק בדיקור
• אורטופד – רופא שהתמחה בטיפול ובניתוח של מחלות העצם
• פסיכולוג – שמסייע לחולה להתמודד עם הקשיים בבית ובמקום העבודה שנובעים ממצבו
• עובד סוציאלי – שמסייע לחולה להתגבר על הבעיות החברתיות שנגרמות עקב הנכות, כמו אבטלה, קשיים כלכליים, הסדרת טיפול בית וכל צרכים הנובעים ממחלתו.

כדאי לנקוט ב"גישת המנצח" – טיפול עצמי

אנשים שלמדו את גישת הטיפול העצמי מצאו כי גישה זו סייעה להם ב:

• הבנה טובה יותר של המחלה
• הפחת כאבים תוך המשכת הפעילות הרגילה
• התמודדות גופנית, רגשית ונפשית במחלה
• בהשגת שליטה טובה יותר במחלה
• בבניית אמונה ביכולתם לחיות חיים פעילים ועצמאיים

  3 תוכניות מסייעות לחולים ללמוד על המחלה ועל הטיפול העצמי:

• תוכנית חינוך לבריאות לחולים
• תוכנית טיפול עצמי בארטריטיס
• קבוצות תמיכה בארטריטיס

  התוכניות מתאפיינות ב:

• התמקדות ביכולתו של החולה במקום בנכותו
• התמקדות בכושרו ובנקודות החוזק שלו במקום בנקודות התורפה והחולשות
• חלקות הפעילויות למטלות קצרות שניתן לבצע בקלות יחסית
• הטמעת הפעילות הגופנית ושמירה על עקרונות התזונה הנכונה בתוך סדר היום
• פיתוח שיטות להפחתת לחצים
• השגת איזון בין פעילות למנוחה

פיתוח שיטת תמיכה במשפחה, בין החברים ובין הצוות המטפל

מה הם הסימפטומים של ארטריטיס בברך וכיצד מתבצע האבחון?

חולה שסובל מארטריטיס בברך חש בכאב, נפיחות של המפרק, וירידה בתנועתיות של הברך. סימן שכיח הוא נוקשות של הבוקר וירידה ביכולת התנועה שמשתפרת או חולפת במשך היום. לעיתים המפרק ננעל או משמיע קולות נקישה כאשר מיישרים או מכופפים את הרגל, אולם סימנים אלה יכולים להופיע גם בגלל מחלות אחרות. הרופא יבצע בדיקה גופנית וישלח את החולה לביצוע צילומי רנטגן, בדרך כלל ידגימו התכווצות של החלל שסביב המפרק. בדיקות דם יכולות להועיל באבחנת ארטריטיס ראומטואידי, אולם ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות. בדיקה של נוזלי מפרק הברך יכולה לסייע בהגדרת סוג הארטריטיס. במקרים מסוימים הרופא יבצע ארתרוסקופיה כדי לראות ולהעריך את חומרת הנזק שנגרם לסחוס, לגידים ולרצועות ולאשר את האבחנה. ארתוסקופיה מתבצעת בדרך כלל רק כאשר לא בוצעה בברך זו פרוצדורה טיפולית בעבר.