מהי פברומיאלגיה?

זוהי הפרעה כרונית המאופיינת בכאבים מפושטים של השלד והשרירים, עייפות ונקודות רגישות רבות. "נקודות רגישות" ממוקמות באתרים מוגדרים וממוקמים במיוחד בצוואר, בעמוד השדרה, כתפיים וירכיים. אנשים הסובלים מתסמונת זו נוטים לסבול גם מהפרעות בשינה, נוקשות בבקרים, תסמונת המעי הרגיש, חרדות וסימפטומים אחרים.

מהי שכיחותה?

שכיחותה גבוהה בקרב נשים בגיל הפריון, אך היא פוגעת גם בילדים, בגברים ובזקנים.
0.9% בקבוצת הגיל 18-30, 5.6% בקבוצת הגיל 50-59 ו 7.4%- בקרב בני 70 ומעלה.

הגורמים לתסמונת

למרות שהגורמים עדיין לא ידועים, לחוקרים יש מספר השערות באשר לגורמי המחלה או לגורמים המזרזים את הופעתה. חלק מהחוקרים סובר שהתסמונת נגרמת עקב פציעה או חבלה. חבלה זו עלולה להשפיע על מערכת העצבים המרכזית. התסמונת עשויה להיות קשורה גם בשינוי במטבוליזם של השרירים, כמו ליקוי בזרימת הדם, שגורם לעייפות. מדענים אחרים מאמינים שהתסמונת עלולה להתעורר כתוצאה מזיהום כמו זיהום ויראלי אצל אנשים שהתנגודת החיסונית שלהם ירודה, אבל עד כה לא זוהה גורם מחולל.

כיצד מאבחנים פיברומיאלגיה?

תסמונת זו מציבה אתגר בפני הרופאים כיוון שקשה לאבחנה. חלק מהתסמינים דומים מאד לתסמינים של מחלות אחרות. על הרופא לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של החולה ולקבל את ההחלטה על האבחנה כשהיא מבוססת על תקדימים של כאבים מפושטים שנמשכו למעלה מ-3 חודשים. הרופאים פיתחו קריטריונים להגדרת התסמונת ואלה יכולים לסייע לרופאים באבחון. בהתאם לקריטריונים הללו, אדם נחשב כחולה פיברומיאלגיה כאשר יש לו כאבים מפושטים בצירוף נקודות רגישות בלפחות 11 מתוך 18 נקודות מסוימות.

כיצד מטפלים?

הגישה צריכה להיות גישה כוללנית. הרופא, הפיזיותרפיסט והחולה חייבים לקחת חלק פעיל בטיפול. מחקרים מוכיחים שהתעמלות אירובית, כמו שחייה והליכה, משפרת את מצב

השרירים ואת הכושר וגורמת להפחתה בכאבי שרירים וברגישות בנקודות הרגישות. חימום ועיסוי יכולים להעניק הקלה זמנית. תרופות אנטי דיכאוניות יכולות לשפר את מצב הרוח, לשפר את איכות השינה ולשחרר את השרירים. חולי פיברומיאלגיה זוכים להקלה משמעותית במצבם כאשר הם משלבים התעמלות, טיפול תרופתי, טיפול פיזיותרפי והרפייה.

נשמעות טענות שתוספי מזון מסוימים עשויים לשפר את מצב החולה, אולם עד כה לא נקבע איזו דיאטה מומלצת לחולים בתסמונת. עם זאת, ישנם מספר דיווחים ממרכזים מדעיים על שיפור שהושג באמצעות מתן שמן דגים, מגנזיום וויטמינים, במיוחד B12 . גם טיפולים כמו ביופידבק, היפנוזה, אקופונקטורה, קבוצות לעזרה עצמית, וטיפול קוגנטיבי התנהגותי יכולים לסייע.