הקשר בין תוצאה רנטגנית וקלינית בשברי רדיוס מרוחק – מחקר פרוספקטיבי עם מעקב של שנה על 366 מטופלים
מתקצר: פרופ' גיא רובין
לטקסט המאמר
- מספר מחקרים בדקו את הקשר בין התזוזה בעמדת השבר ברדיוס המרוחק והתוצאה הקלינית. כיום אין הסכמה רחבה לגבי חשיבות התוצאה הרנטגנית ומחקרים שונים לא משתמשים באותם קריטריונים.
- מחקר זה כלל 438 מטופלים שעברו טיפול בגבס או בניתוח. התוצאה הרנטגנית נקבעה לפי צילומים שבוצעו 3 חודשים מהטראומה. התוצאה הקלינית נקבעה לפי שאלון QuickDASH, טווחי תנועות וכוח אחיזה שנה לאחר הטראומה.
- סך הכל 366 מטופלים נכנסו לחישוב הסופי. הגיל הממוצע היה 57 שנים (18-75), 79% מהמשתתפים היו נשים. הטייה דורסלית של השבר היה הפרמטר הרנטגני שהיה הקשור ביותר לתוצאות הקליניות שהיו גרועות יותר ככל שההטיה הדורסלית הייתה גבוה יותר מחמש מעלות.
- באוכלוסיה עד גיל 75 נמצא קשר בין תוצאה קלינית לא טובה לבין הטייה דורסלית של השבר שמתחיל בחמש מעלות אך לא נמצא הבדל ממשי עד 20 מעלות.
Schmidt V, Gordon M, Tägil M, Sayed-Noor A, Mukka S, Wadsten M. Association Between Radiographic and Clinical Outcomes Following Distal Radial Fractures: A Prospective Cohort Study with 1-Year Follow-up in 366 Patients. J Bone Joint Surg Am. 2023 Aug 2;105(15):1156-1167.